תקשורת קווית

תקשורת המבוססת על קווי הטלפון, דיווח אירועים באמצעות חיוג למפענחות מוקד והעברת הקריאות באמצעות קול (טונים/ פולסים). מפענחת המוקד מקבלת את האות הנשלח ומוציאה אותו לעבר תוכנת הניהול של קריאות המוקד. תהליך שידור הקריאה מתבצע בדרך הבאה

• חיוג

• לחיצת יד (handshake)

• שידור חבילת המידע אישור וניתוק (kiss off)

התקשורת הקווית מתבצעת באמצעות פרוטוקולי תקשורת הבאים

• CID

• SIA

• HI SPEED

• 4/2

• ועוד

לכל פרוטוקול יש את הייתרונות שלו כאשר CID ו SIA הינם הפרוטוקולים המהירים ביותר ונחשבים לאמינים ביותר. זמן מסירת ההודעה למוקד הוא כ 40 שניות מרגע תחילת החיוג על ידי המערכת. זמן זה כולל את זמן החיוג ואת מהלך ההודעה, חלק מהפרוטורולים יכולים למסור/ להעביר יותר מהודעה אחת בחיוג בודד וחלקם לא. 

כיום ברוב מערכות גילוי פריצה קיים חייגן דיגיטאלי פנימי המאפשר את הדיווח למוקד. במערכות מיושנות אשר בהם לא קיים חייגן דיגיטאלי פנימי או שקיים חייגן דיגיטאלי שאינו תומך בחיוג למוקד יותקן חייגן חיצוני. 

תקשורת קווית מתוארת או מוכרת גם כתקשורת ברמת האזור הבודד. כל אזור גילוי במערכת גילוי הפריצה ידווח בעת אזעקה למוקד הבקרה כאזור מזוהה.

 

תקשורת אלחוטית

תקשורת אלחוטית בתדר רדיו מתבצעת כאשר המערכות שולחות הודעה לתחנת ממסר הממוקמת בחדר הבקרה, טווח השידור הממוצא היום הוא כ 15 קילומטר כאשר לרוב מוקדי הבקרה קיימים גם תחנות ממסר אשר מיועדות להגדלת הטווח. 

תקשורת אלחוטית בתדר רדיו מחולקת לשתי שיטות עבודה:

• תקשורת רדיו חד כיוונית ע"י יחידות קצה אלחוטיות המותקנות באתר הלקוח. 
  טכנולגיה זאת מבוססת על שליחת אות לאוויר החופשי לאחר שליחת האות אין כל אימות ליחידת השידור על קבלת האות בחדר הבקרה ולכן יחידות אלו מגיעות עם בנק הודעות קבוע ומוגבל. כמו כן כל הודעה היוצאת מהמשדר תישלח לאוויר 5 פעמים על מנת להעלות את סיכוי קבלת האות במוקד הבקרה. טכנולוגיה זאת הינה בעייתית ביותר מכיוון שבמדינת ישראל אין פיקוח אמיתי על התדרים האלחוטיים ומאד קל לשבש את שידור יחידות הקליטה הנ"ל. (בדומה למצב עם מגדל הפיקוח בנתב"ג)

• תקשורת רדיו דו כיוונית - בניגוד לטכנולוגיה החד כיוונית הטכנולוגיה הדו כיוונית כוללת מנגנונים של שידור וקבלת קריאה, כל אות הנשלח מיחידה זאת מאומת על ידי מפענחת חדר הבקרה ובעצם מתבצעת סגירת מעגל בין חדר הבקרה ליחידת השידור בשטח.
  יחידת שידור זאת בדרך כלל תחובר בתקשורת ללוח הבקרה ובעצם תשמש בערוץ שידור ללא כל תכנות מוקדם. במצב זה אין הגבלה על מספר וסוג ההודעות שניתן להעביר על ערוץ התקשורת. תקשורת זאת היא יותר אמינה מהתקשורת החד-כיוונית אך עדיים חשופה לפריצות התדר עקב היעדר פיקוח.

ניתן לומר כי תקשורת אלחוטית היא כמעין "סוס מת" אך עדיין ולמרות הכל זאת, אחת התקשורות המהירות ביותר שקיימות היום (כ שניה) לשידור הודעות למוקד הבקרה.

 

תקשורת IP או GPRS

תקשורת קווית או  אלחוטית (בסלולר) דו-כיוונית עם בדיקה אוטומטית של ערוץ התקשורת במיתוג מנות בשיטת TCP/IP כמו באינטרנט ללא  הגבלת טווח כל מקום בו ניתן להתקין מודם אינטרנט או בו יש כיסוי לרשת סלולארית.  
תקשורת IP או GPRS תומכת בעברת נתונים מהירה מאד (כ 2 שניות לאירוע + אישור מהמוקד) ובניתור אוטומטי של ערוץ התקשורת (יח' קצה – מוקד).
מערכת גילוי הפריצה מעבירה  "אות חיים" כל מספר דקות דבר זה מאפשר זיהוי ודיווח מהיר  במוקד על תקלה אפשרית בתקשורת עם יחידת הקצה תוך דקות ספורות, קצב שידור "אות החיים" ניתן לתכנות בכל יח' קצה בנפרד לפי רמת הסיכון של המתחם המוגן.
​כל שידור "אות חיים" מכיל אינפורמציה מלאה על מצב כל המערכות ביחידת הקצה ולוח הבקרה: 

• מצב הכניסות

• מתח כניסה

• מתח סוללה תחת עומס (מדידות אנאלוגיות)

• עוצמת קליטת רשת סלולארית (ביחידות GPRS בלבד)

​ערוץ תקשורת זה הוא בעצם ערוץ תקשורת החדש והאמין ביותר הנמצא היום בשוק, באמצעות ערוץ זה מערכות האזעקה מנוטרות כל הזמן ע"י מוקד הבקרה וכל תקלה ניתנת לטיפול בטווחי זמן קצרים. 

תקשורת זאת מאשר גם הצפנה של המידע שנשלח ברמות הצפנה שונות (תלוי ביצרן) דבר אשר מבטיח כי לא ניתן לזייף את האות הנשלחת מיחידת הקצה למוקד הבקרה.
חסרונו היחיד של ערוץ תקשורת זה הוא העידר אחידות בשוק הבינלואמי לגבי פורטוקולי התקשורת וכיום לכל יצרן יש פרוטוקל תקשורות ויחידת איסוף מידע משלו, דבר זה מקשה על התחרות והכנסת ערוץ תקשורת זה כסטנדרד.