top of page
מומלצי AlarmInfo

תקינת מערכות גילוי פריצה

בעולם קיימים מספר תקנים למערכות גילוי פריצה אשר מתייחסים לכל רכיב ורכיב במערכות.בארצות הברית נהוגים התקנים UL וCP01 ובאירופה תיקני הEN.

תקן 1337 של מכון התקנים הישראל על כל חלקיו הוא התקן הישראלי למערכות גילוי פריצה. התקן מכיל חמישה חלקים ועוד חלק הממתין לאישור הוועדה המקצועית של מכון התקנים.

נהוג לקשר את התקן וכמו כן את המערכות העומדות בתקן לעסקים טעוני רישוי בהם קיימת חובה חוקית להתקנה שלמערכת גילוי פריצה לפי הנחייות משטרת ישראל. 

כיום בישראל ניתן למצוא שני יצרנים אשר מאושרים ע"י מעבדת האלקטרוניקה של מכון התקנים לייצר ולשווק מערכות תקן 1337 העונות במלואן לחלק 1 של התקן. היצרניות הן:

  • חברת פימא

  • חברת ריסקו

חברות אלו עומדות במבחני בדיקה קבועים של המעבדה לאלקטרוניקה ואישורםלייצר מערכות אלו מחודש כל שנה.

נהוג לקשר מערכות אלו לעשסקי טעוני רישוי מצד המשטרה למרות שלא כל עסק טעון רישוי מחוייב ברכזת תקן אך רק עסקים אשר נדרשים לעמות בסעים 50 לפי חוק רישוי עסקים מחויבים בהתקנת מערכת תקן. עסקים טעוני רישוי הינם עסקים המוגדרים עסקים בסיכון גבוה כגון חניות נשק, בתי מרקחת בהם נמכרים סמים, מפעלים להתכת זהב ועוד.

בנוסף חשוב לדעת שגם התקנת המערכת מוגדרת בתקן אך אינה נבדקת ע"י מכון התקנים ולכם רוב ההתקנות בישראל אינם מובוצעות לפי הוראות התקן.

חלקי התקן

חלק 1 - רכזת גילוי פריצה

חלק זה מכזה את כל הנוגע למבנה המערכת, סוג המערכת ודרישות פונקצינאליות של המערכת והמארז בו היא מיוצרת.

חלק זה בודק את התאמת רכיבי המערכת לתקן ואת תקודה תחת כל סעיפי התקן. התקן נותן דגש לרחב לפריטים הנ"ל:

  • מעטפת הרכזת - עמידות מארז הרכזת בפני פריצה, זיהוי נסיון חדירה למארז חסינות המארז בפני חשמל סטטי. 

  • גיבוי המערכת בזמן הפסקת חשמל - התקן קובע כי המערכת על כל רכביה עמודה לעבוד טווח זמן של 24 שעות לפחות ללא מתח ישיר.

  • דיווחי המערכת למוקד - נבדקים שני ערוצי התקשורת הנדרשים בתקן. 

  • סוגי האזורים - נבדגים סוגי האזורים וזמני ההשהיות אשר אינם יכולים לחרוג מן הרשום בתקן

  • תיעוד - נבדק תיעוד רכיבי המערכת, ומסמכי ההפעלה והשמיש של המערכת

חלק זה הינו אחד החלקים המהותיים כיום מכיוון שמערכות אלו הינם רכיבי התקן היחידים הנבדקים באופן שוטף.

 

חלק 2 - התקנה

חלק זה עבר לפני כשלוש שנים רוויזיה מקיפה אשר מסדירה את התקנת מערכות גילוי פריצה ובעצם בפעם הראשונה בשוק הישראלי מתבצעת חלוקה מלאה בין התקנה של מערכות בעסקים טעוני רישוי (אשר דורשות רכזת לפי חלק 1 של שתקן) ובין שאר ההתקנות.

התקן מגדיר 2 רמות התקנה:

  • רמה 1 - לעסקים טעוני רישוי

  • רמה 2  - לכל שאר מערכות גילוי הפריצה

חלוקה זאת מהווה סמכות מקצועית מקיפה להתקנה נכונה של מערכות לגילוי פריצה על רכיביהם השונים בהיתייחסות כלל השינויים הקיימים בהתקנת מערכת באתרים שאינם טעוני רישוי

בנוסף תקן זה קבע:

  • הסמכות של מתקנים על סמך התקן - בעיקר להתקנת מערכות לפי חלק 1

  • בדיקת התקנת מערכות תקן לפי תהליך בדיקה מוסדר לאישור ההתקנה לפי התקן (כפי הנהוג במערכות גילוי אש).

  • המלצות התקנה לכל סוג אביזר גילוי

  • המלצות התקנה למערכות אלחוטיות

לצערי תקן זה למרות שפורסם לא אומף על ידי חברות ההתקנה והמתקינים. אם תקן זה היה מאומץ היינו רואים תהליך של סטנדרטיזציה בשוק מערכות המיגון בישראל.

 

חלק 3 - חדרי בקרה

חלק זה נמצא בריווזיה כבר מעל לארבע שנים. חלק זה מכסה את פעילות ובמנה חדר הבקרה ובשמו הנפוץ מוקד. השימוש העיקרי של תקן זה הוא להסמכת חדרע בקרה רמה א. ע"י משטרת ישראל ובעצם מוקד שרוצה לקום היום כמוקד רמה א. חייב לעבור הסמכת מכון תקנים על מנת חקבל את אישור המשטרה.

עיקרי התקן:

  • מבנה חדר הבקרה - קירות, דלתות, חלונות, סורגים וכו

  • ציוד חדר הבקרה:

    • יחדות פיענות, התקן דורש כי בכל מוקד יהיו לפחות שתי יחידות פענות לכל ערץ שידור למוקד.

    • תוכנת מוקד - תיעוד האירועים, הצגת האירעים וטיפול באירועים

    • גיבויים למקרה של הפסקת חשמל.

    • ציוד קשר

  • כח אדם בחדר הבקרה

  • נהלים לכל אירוע

  • בדיקת והגדרת ערוצי השידור 

בתקן הקיים ישנם מספר בעיות אשר הופכות את תחום מוקדי האבטח לפרוץ ולא אחיד ברמתו ובטיב השירות אותו הם אמורות לתת ללקוחותיהם, עיקרי הבעיות הם.

  • תקן מיושן - מבוסס על תקן שנכתם בתחילת שנות התשעים, רוב הטכנולוגיות המתוארות בתקן אינם מתאימים לטכנולוגיות הקיימות היום

  • התקן אינו בר בדיקה ואימות - אחת שחדר בקרה אושר ע"י מכון התקנים הוא לא נדרש לעולם לעבור בדיקה מחודשת אלא אם חדר הבקרה עבר מיקום או שיפוץ מהותי. זה מביא למצב שבו משטרת ישראל מסתמכת פעמים רבות על אישורים ישנים, קיימים היום בארץ מעל 10 חדרי בקרה אשר אישורי מכון התקנים שלהם הונפקו לפני יותר מ10 שנים. בעצם מיום בדיקת חדר הבקרה ע"י מכון התקנים לא נבדק חדר הבקרה בצורה מקצועית ע"י שום גרום כל שהוא.

כולי תקווה כי הריווזיה הנדרשת תסתיים בקרוב.

 

חלק 5 - אמצעי גילוי

החלק הנ"ל אינו בשימוש בארץ בעקרה עקב כך שהתקן מיושן ודרישות התקן אינן עולות על דרישות התקינה האירופאית ואמריקאית. כמו כן עלויות אישור גלאי בודד לפי חלק זה אינם כלכליות. כיום מרבית אביזרי הגילוי המשווקים והמיוצרים בארץ אומדים בדרישות התקנים המחמירים ביותר בעולם.

 

חלק 6 - מערכות גילוי פריצה

בניגוד לחלק 1 של התקן אשרמיועד בעיקר לעסקים טעוני רישוי חלק 6 של התקן אמור היה להיות מיועד לשעל מערכות גילוי הפריצה. התקן היום לא מיושם כלל ואין אפילו מערכת אחת בשוק המקומי אשר יכולה להתהדר באישור חלק זה של התקן. כיום רוב המערכות המשווקות והמיצרות בארץ מבוססים על התקינה האירופית והאמריקאית אשר מחימירות יותר מחל זה של התקן הישראלי. לדעתי כיום אין מקום לחלק זה של התקן ועדיף לגנוז אותו.

 

חלק 10 - תקשורות - ממתין לאישור

חלק 10 של התקן הוא חלק מקצועי אשר נועד לתת ליצרנים ולחדרי הבקרה מספר רמות של תקשורות בין מערכת גילוי הפריצה לחדר הבקרה לפח רמת הסיכון של האתר המוגן. השאיפה של וועדת התקן הייתה כי חברות הביטוח ומשטרת ישראל תאמץ את רמות הסיכון הקיימות בתקן ובכך תיישר קו בין רמות סיכון לבין רמת המיגון ורמת התקשורת לחדר הבקרה. 

 

bottom of page